עדכון: 12.2.26
כשלואי ה-14, מלך צרפת, אמר (או שלא) "המדינה זה אני" והטמיע את רעיון "האבסולוטיזם" וריכוזיות השלטון, הוא אכן יצר מבנה שלטוני חדש שהוכיח את עצמו במובן מסוים, אולם ממשיכיו דיי "דפקו" את כל העסק, והתוצאה הידועה של המהפכה הצרפתית ומקורותיה נלמדים בכל בית ספר תיכון.
גם "המדינה האוטופית" לאפלטון, מניחה את נטיית המין האנושי להשחתה על ידי כוח. לכן גם הדמוקרטיות המתקדמות שלאחרי לואי ה-14, הלכו והושחתו עם השנים, ותוצאות תהליכים מסוג זה ניכרות היטב במדינות רבות, לרבות בדמוקרטיות מתקדמות בעולם המערבי של "העולם הראשון"1.
אם נקרא את ספרי החוקים של מדינות דמוקרטיות שהושחתו, נקבל את הרושם שמדובר בהתגלמות ובהתגשמות האוטופיה של אפלטון. ואולם, בפועל המצב רחוק מאוד מכך. כשמעורבים בני אדם, וכשרוב האזרחים מגלים אדישות וניזונים מדיס-אינפורמציה של מנהיגים שקרנים ונציגי שלטון שקרנים ומושחתים, וכשקופת הציבור עוברת ביזה לשמה בשם "שלטון הרוב הדמוקרטי", מתחילה התפוררות המדינה עד למצב סופני בו למטבע המדינה כבר איך כמעט ערך, משאבי המדינה מדולדלים כמעט לגמרי, והשרותים הבסיסיים לאזרח (רפואה, חינוך, ביטחון, משפט, מזון, תקשורת ועוד) הפכו למושגים לאנשי השלטון בלד ומקורביהם, אם מפאת מחירם ואם מפאת זמינותם הנמוכה עד כדי העדר קיומם בכלל.
תפיסת היסוד של המדינה הוירטואלית היא העברת אמון האזרחים מאמון בבני אדם לאמון בטכנולוגיה, ורעיון "אבסולוטיזם" הטכנולוגיה, ובמקרה הספציפי, הבלוקצ'יין – "המדינה היא הבלוקצ'יין והבלוקציין הוא המדינה". כמובן שבראש ובראשונה יש לשמור על הבלוקצ'יין, ואולם, עקב חסינותו הגבוהה של הבלוקצ'יין להתקפות ושינוי תוכנו עד כדי בלתי אפשרי במדינה בה יש מספר גדול של אזרחים, הרי שניתן ליהנות מרמת אמון גבוהה מאוד בבלוקצ'יין.
אמנם – עידכון הבלוקצ'יין נעשה על ידי תוכניות מחשב ותקשורת מחשבים, ואלו נשלטים על ידי בני אדם, ואולם, כדי לתקוף את המערכת נדרשים לתקוף יותר מ-51% מבעלי הרשות לעדכן את הבלוקצ'יין, או כל רוב אחר שהאזרחים יסכימו עליו, על פי שיטת הממשל והמשטר שהם עצמם יחליטו. ואם יהיה ניצול לרעה של הסמכות, אזי האזרחים יוכלו לדעת את זה בזמן אמת, כולל תהליכי קבלת ההחלטות, שכן הכל רשום בבלוקצ'יין, ואם החלטות או מהלכים לא לרוחם, לוותר על אזרחותם, ולהתאזרח במדינה וירטואלית אחרת, או אף להקים מדינה וירטואלית אחרת, ככל שאותה קבוצה סבורה שיש בידה לייצר כוח כלכלי כזה שיכול להוות בסיס למדינה הוירטואלית החדשה. איך יגיבו אזרחי המדינה הוירטואלית הנעזבת ביחס לרצון להתאזרח מחדש של אזרחים שנטשו בעבר תלוי בההסכמה והחלטת כל מדינה ומדינה ויאטואלית לעצמה.
תפישת המדינה הוירטואלית היא שמכיוון שהמידע כולו נתון בתוך הבלוקצ'יין, שהעתק שלו נמצא אצל כל אזרח, ולא ניתן לשנותו אלא ע"י שינוי תוכנו וחישובם מחדש של כל קשרי ה-Hash בין הבלוקים אצל למעלה ממחצית מהעותקים שאצל אזרחי המדינה, אזי לא ניתן למעשה לפגוע ביסודות המדינה שמאוחסנים בבלוקצ'יין.
בבלוקצ'יין מאוחסנים כל יסודות המדינה ונתוניה (באופן דיפרנציאלי כמובן2) – התוכנה של הבלוקצ'יין עצמו, תוכנת הממשק בין האזרח למדינה, חוקי המדינה, נתוני האוכלוסין (תוך שמירה על פרטיות רלוונטית3), נתוני כל המשרדים, כל החוזים החכמים בין האזרחים לבין עצמם, בין האזרחים למדינה ובין המדינה לבין כולי עלמא.
באופן זה, כל אזרח במדינה הווירטואלית הופך ל"שומר סף", ולא רק אלו האחראים לעניין, ובמקרים של תקלות חוזרות ונישנות של עובד ציבור, ניתן להחליפו על פי החקיקה עליה הסכימו והחליטו האזרחים, שאפשרי שתהיה אף מבלי לחכות לבחירות – והכל – על פי החקיקה הקיימת בבלוקצ'יין, ושלא תתאפשר אם הבלוקצ'יין מראה אחרת. כל תימנע אפשרות שכל שלטון יחליט בניגוד להבטחתו לבוחר, ככל שהמדינה שיטת המשטר עליה החליטו האזרחים היא בחירות דמוקרטיות4.
אמנם, ההנחה כי "לא ניתן למעשה לפגוע ביסודות המדינה המאוחסנים בבלוקצ'יין" עשויה להיות מאותגרת על ידי היכולות הטכנולוגיות הקיימות היום, למשל, במצב בו מדינה קטנה כמדינת ישראל פוצצה 4000 ביפרים בידיים של מחבלים בעת מלחמה, אזי יש להניח שקיימת איזושהי דרך לשבש את הבלוקצ'יין. ואולם, עד עתה, לא ראינו פגיעה במנגנוני ה-Bitcoin וה-Blockchain, למרות האיום שלהם על הבנקים המרכזיים בעולם.
ביטוי לאיום זה על הבנקים המרכזיים ולחשש של המדינות השונות מפני המטבעות הקריפטוגרפיים בא לידי ביטוי בזמנו של שר האוצר של מדינת ישראל, שפרסם ביום 21.1.2022 גילוי דעת בו הביע את חששו הגדול מפני 3 דברים: הכסף הקריפטוגרפי, ה-Darknet וטכנולוגיית ה-AI:
קריפטו, טכנולוגיה ודארקנט מנקודת מבטו של שר האותר
תאריך פירסום: 21.01.2023
בשבוע שעבר התארחתי באוניברסיטת תל אביב לשיחה עם בן כספית.
פחות דיברנו על פוליטיקה, יותר התמקדנו בדברים אחרים.
אמרתי ביושר שאני מודאג מאוד משלוש תופעות שהולכות ומתעצמות במישור הגלובלי.
התופעה הראשונה היא מטבעות הקריפטו. כל המערכות המוניטריות המרכזיות בעולם בלחץ גדול מזה. יש היום בעולם בין 14 ל־ 15 אלף מטבעות קריפטו. אף אחד לא יודע מי עומד מאחורי כל זה. באל סלבדור הקריפטו הוא כבר המטבע הרשמי. בסין ותאילנד הוא נאסר לשימוש.
התופעה הזו עצומה ואי אפשר לשלוט בה. יש בורסות קריפטו, יש מסחר קריפטו, ממציאי הביטקוין עצמם מודים שלא לילד הזה הם פיללו.
העסק הזה אפל ולא ברור. תעשיית הגיימינג מגלגלת 150 מיליארד דולר בשנה, הרוב בקריפטו. כנ״ל הימורי הספורט. מעבר של העולם לקריפטו יקשה מאוד על המאבק בהלבנת הון ואיתור כספי טרור. ברגע שענקיות האינטרנט כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט מתחילות לדבר על ייצור מטבעות קריפטו משלהן, זה מסמן כיוון רע מאוד.התופעה השנייה, היא הטכנולוגיה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. תופעת טרור הסייבר, קבוצות ההאקרים שפעילות בעיקר בדארקנט הם יודעים כבר לפרוץ הגנות של משרדי ביטחון, של בנקים, של מוסדות כלכליים עוצמתיים. זה הפך לתחום הפשיעה בדם קר ובמצח נחושה מספר 1 בעולם. הם פורצים, שואבים מידע,
סוחטים, דורשים כופר. תוסיף לזה את הפיתוחים של הבינה המלאכותית ותבין שההאקרים האלה הם רק פרומו. אף אחד לא יודע לאן תוביל הבינה המלאכותית.
האמריקאים כבר הודיעו שטכנולוגיית דור 5 בסלולר עלולה לפגוע במסלולי טיסת המטוסים. אנחנו מתקרבים למצב שבו הטכנולוגיה בסייבר, ובעיקר בתחום הבינה המלאכותית, תסכן קבוצות הולכות וגדולות של בני אדם.
התופעה השלישית היא המתרחש בדארקנט. הפייק ניוז ברשתות החברתיות הקונבנציונליות זה משחק ילדים לעומת מה שקורה בדארקנט. יש שם את ריכוז המופרעים, הפסיכופתים, הטרוריסטים, הפושעים, המרגלים והסוכנים הכי גדול בעולם, זה ריקוד מטורף של כל הגורמים האלה בכפיפה אחת, זה מבהיל.
פלוס סין ורוסיה, כדי לייצר סוג של שליטה או רגולציה על הטירוף G7 בשורה התחתונה – אין ברירה, העולם החופשי חייב להתאחד, חייבים תיאום מוחלט של מדינות הזה. צריך לקבוע כללים חדשים, צריך לאכוף אותם, צריך לעשות את כל זה לפני שיהיה מאוחר מדי.
תכולתו של הבלוקצ'יין
בבלוקצ'יין יש את כל המידע על המדינה הווירטואלית, ושליפתו נעשית באמצעות באמצעות "מידעונים". מידעונים הם תוכניות מחשב, שכמובן אינן יכולות לשנות את תוכנו של הבלוקצ'יין, אלא רק לשלוף ממנו את הנתונים הדרושים.
למה הדבר דומה (מעולם תורת הקוונטית)? פונקציית הגל מכילה את כל הנתונים על החלקיק – אנרגיה, תנע, ספין, מיקום וכו', והאופרטורים (ההמילטוניאנים השונים) שולפים מפונקציית הגל את הגודל הנדרש, אם זה תנע, אם זה מיקום או כל מה שניתן לשלוף מפונקציית הגל.
ולמה הדבר אפשרי היום? בדומה לדבר העצום שעשתה פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן בפיענוח מבנה הריבוזום, אחד הדברים שעזרו לה בתהליכי פענוח תוצאות הקריסטלוגרפיה, היה כוח החישוב החזק שהחל להתפתח באותם שנים של מחקר . כמובן שהחזון ודבקותה במטרה של פרופסור יונת במשך כ-20 שנה הם הגורמים המכריעים, לאור התעלמותה מהניסיונות לרפות את ידיה מכיוון עמיתיה שאמרו שהמשימה לא אפשרית בגלל המבנה המסובך של הריבוזום המקשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי לכאורה לנתח את מבנה הריבוזום בשיטות קריסטלוגרפיות – אך עדה יונת מצאה את האורגניזמים המתאימים המסתדרים במבנה קריסטלי מסודר בתנאים מיוחדים, ומאפשרים את המחקר ופענוח מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה.
נזכור גם איך הביטקויין התחיל – עסקת מכירת שני משולשי פיצה תמורת 10,000 ביטקוין כי איש לא האמין שהדבר אפשרי, או איך התחילה "אמזון", כשהמכשול העיקרי שלה היה לשכנע קונים מקוונים להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלהם באינטרנט באתר "עלום" שמי יודע מי או מה מאחוריו, והחששות מה יקרה אם יגנבו את פרטי האשראי או המוצר לא יגיע, וכיוצא באילו.
כך גם מושג הבלוקצ'יין והמדינה הווירטואלית – הספקנות והחששות יעלמו עם התפתחות המדינות הוירטואליות הראשונות, ומי שיהי בין החלוצים הראשונים – ירוויח, כי המטבע של המדינה הוירטואלית יהיה עדיין בעל ערך נמוך (נזכור את 2 משולי הפיצה הראשונים של עסקת הביטקוין הראשונה).
מדינה שננטשה, הבלוקצ'יין שלה לא יקודם, לא יראה פעילות עסקית, וכך למעשה תגווע אותה מדינה, ותחתיה תקום או יקומו מדינות וירטואליות חדשות אחרות, או שהאזרחים פשוט החליטו להתאזרח במדינה וירטואלית קיימת אחרת מסיבות השמורות איתם – למשל, קבלת שירותים יותר טובים או יותר זולים, ערך כלכלי גבוה יותר עבור עבודתם, מיסוי נמוך יותר, שירותים משפטיים טובים ואמינים יותר ועוד.
- על פי ההגדרה, העולם הראשון – ארצות הברית וברית נ"טו, העולם השני – הגוש הקומוניסטי, העולם השלישי – מדינות טוטליטריות שכשלו במתן שירותים בסיסיים לאזרחיהם עקב שחיתות או גורמים אחרים כדוגמת אסונות טבע, מלחמות אזרחים וכדומה ↩︎
- הכוונה ב"שמירה דיפרנציאלית" היא שנשמרים השינויים בלבד מהעדכון האחרון. לדוגמה, אם במסמך מסוים נעשה שינוי בשורה אחת, אזי אין צורך לשמור את כל המסמך, אלא רק את אותה שורה ששונתה, ואת תאריך ושעת השינוי. היתרון – חיסכון במקום איחסון. החיסרון – זמן שליפת נתונים ארוך יותר בסיבוכיות שנע בין O(1) (אך עם קבוע C כלשהו) ועד O(n) ו-O(nlog(n)) וצפוי שאף יותר במקרים מסוימים. ↩︎
- פרטיות ווירטואלית מובחנת מפרטיות ממשית. כך למשל, שמו המלא של כל אזרח, הנתינות שלו במדינה הממשית, והמפתח הפומבי הקריפטוגרפי שלו יהיו גלויים לכל (כדי שניתן יהיה לוודא אם אותו אזרח רשום בכמה מדינות וירטואליות), אך קשרי משפחה אישיים יהיו חסויים. תפקידו הרשמי במדינה הווירטואלית (למשל, נבחר ציבור, עובד מדינה וכו'), ככל שיש, יהיו פומביים, אך מקום עבודתו יהיו חסויים, אלא אם בחר לתת להם ביטוי פומבי בבלוקצ'יין. ↩︎
- אין מניעה שבמדינה האזרחים יחליטו על שלטון מלוכני-דיקטטורי אם זה מה שהם חושבים שטוב ומתאים להם. שהרי הם יכולים לעזוב את המדינה הווירטואלית בכל עת. ↩︎