חזון מדינת ישראל 2 הווירטואלית:
שלב א' – האמנה החלוצית
ישראל 2 הווירטואלית מוקמת כישות ריבונית קיברנטית דיגיטלית, המבוססת על שקיפות מוחלטת, הפרדת רשויות מלאה על ידי בלוקצ'יין, הכוללת 4 רשויות, מבוססת על עשייה ותרומה לערך המדינה, וקיום משפט נקי מהטיות משפט ושיקולים זרים המבוסס על פרוצדורה המונעת ככל האפשר את 14 הגורמים לשחיתות.
בשלב ההקמה, העושר והבעלות במדינה מחולקים על פי תרומה ישירה. כל חלוץ שתורם לפיתוח הרעיון, התשתית, הקוד והערך, מקבל נתח במטבע המדינה באופן יחסי לערך שהוסיף לשווי המדינה. זהו צדק חלוקתי המכיר בעמלם של המייסדים
שימור מוטיבציה: החלוצים יודעים שהם לא רק מתנדבים, אלא בונים לעצמם "Equity" (הון) במדינה שתהיה שווה הרבה בשלב ב' (בדומה לתהליך התפתחות הביטקוין).
- ◈ ריבונות הקוד: חוקי המדינה נכתבים בקוד פתוח ושקוף, המבטיח שוויון בפני החוק ומניעת שחיתות מערכתית.
- ◈ כלכלת החלוצים: ערך המדינה מגולם במטבע קריפטוגרפי. בשלב א' – המטבע אינו נכרה בכוח מחשוב, אלא מוקצה לחלוצים שבונים את התשתית.
- ◈ הון מבוסס תרומה: חלוקת העושר במדינה הווירטואלית מתבצעת באופן יחסי לתרומה הריאלית של כל חלוץ לשווי הכולל של המדינה.
- ◈ הפרדת רשויות מלאה: מניעת ריכוזי כוח באמצעות מנגנוני בקרה דיגיטליים, שבהם כל נושא תפקיד נושא באחריות אישית מלאה על פעולותיו.
ארה"ב שלאחר מלחמת האזרחים נכנסה לעידן המוזהב (The Golden Age). תקופה זאת נקרא. העידן "המוזהב" ולא עידן "הזהב" כי היא אופיינה בשחיתות כל כך עמוקה מאוד, שהדימוי היה "אולי זה נראה נוצץ ונפלא, אך אם תגרד קצת עם הציפורן, יחשף מייד הריקבון העמוק שכלל אינו זהב". כנראה ששחיתות היא תופעת הלוואי במעבר מתקופה כלכלית קשה או דיכוי כלכלי לכלכלת שוק חופשי בו משאבי המדינה עוברים לידיים פרטיות ואוצרות הטבע שלה נעדרים כל פיקוח ומעקב.
כך למשל, באותה תקופה האמריקני הממוצע לא הכיר את נשיא ארצות הברית, אך כולם הכירו את 3 טייקוניי הכלכלה הריכוזיים ששלטו שנים רבות בכלכלת ארה"ב – משפחת רוקפלר ששלטה ב-Standard Oil ולמעשה בשוק האנרגיה, משפחת קרנגי ששלטה בתעשית הפלדה, ולכן ברוב התעשייה שהייתה מבוססת אז על כריית ברזל ועיבודו, וג" פי מורגן ששלט במנהל הכספים ולמעשה בכלכלה האמריקאית בתקופה קריטית של יציאה ממלחמה קשה והצורך בהון ואשראי לבניית התעשיה והתנעת הכלכלה.
לכן, כדי למנוע "עידן מוזהב" במדינה הווירטואלית, עוברים לשלב ב' של בניית וכלכלת המדינה הוירטואלית מבוססת בלוקצ'יין נטולת ריכוזיות.
בעוד שמצופה שהחלוצים יהיו בעלי ערך כלכלי רב – רופאים, אנשי חינוך ואקדמיה, מדענים, מהנדסים, כלכלנים, יזמים, אנשי סחר חוץ, אנשי רוח ועט, וכל מי שיכול לתרום להתהוות מדינה בת קיימא, כך שבסוף שלב א', תהיה מדינה שיש בכוחה לספק מגוון שירותים רחב שניתן לצריכה בעולם קיברנטי לרבות בהקשרה לעולם הממשי (ראו בהמשך לעניין הזיקה בין העולם הקיברנטי לבין העולם הממשי). לפיכך, בשלב ב' נכנסים לפעולה כוחות השוק המשוכלל המגובה ביתרונות הבלוקצ'יין, להמשך העלאת הון המדינה ושווי המטבע שלה.
שלב ב' – מקהילת חלוצים מתנדבים לכלכלה בת-קיימא
עם התפתחות נפח פעילות מנהלית וכלכלית מספקת של המדינה לרמה של כלכלת שוק משוכלל ופתוח, המדינה עוברת לניהול של שוק חופשי תחת רגולציה שקופה בשלב זה, המדינה אינה מחלקת עושר באופן יזום, אלא מאפשרת לכוחות השוק לפעול. הריבונות מתמקדת באכיפת הוגנות, מניעת ריכוזיות, רגולציה ופתרון כשלי שוק הייחודיית למדינה קיברנטית, והגנה על זכויות הקניין של האזרחים.
אמינות: מראה לאזרחים ולמשקיעים עתידיים שיש תוכנית יציאה (Exit Strategy) מהשלב הריכוזי של ההקמה אל עבר חופש כלכלי מלא.
- ◈ יציבות מערכתית: שוק חופשי בשלב ב' המנוהל על פי עקרונות שלב א' לעיל, מונע מהמדינה להפוך למנגנון בירוקרטי כבד ומסואב שמנסה "לנהל" את האזרחים לנצח.
- ◈ אכיפת רגולציה באמצעות קוד (Code as Law): הרגולציה היא לא "בירוקרטיה", אלא פרוטוקול . אין צורך בפקידות לשמירת ההגינות – החוזים החכמים מוודאים שכללי החוק והשוק נשמרים, ויוצרים סביבה עסקית עם שחיתות נמוכה וודאות משפטית גבוהה.
תשאל השאלה – "מה יוצא לי מזה?" הרי אני קם בבוקר והולך לעבודה במקום "ממשי", והילדים שלי הולכים למוסדות חינוך "ממשיים", ואני קונה במכולת "ממשית", שהמחסנים שלה נמצאים על קרקע "ממשית". ואכן כן, ישנם מוצרים ושירותים שניתנים רק בעולם הממשי, שהרי אי אפשר לאכול "ביטים" לארוחת בוקר, ו-AI לא יפתח לי את הסתימה בכיור.
בעיית כפל המס
בעיית כפל המס נשארה פתוחה, ומעכבת את המשך פיתוח המדינה הווירטואלית – ראה את עמוד בעיית כפל המס .