לג'ף בזוס, מייסד אמזון, היה חזון. לסטיב ג'ובס, המייסד (בשותפות) של Apple, היה חזון. ללארי פייג' וסרגי ברין, מפתחי Google היה חזון. למארק צוקרברג, ממשיך Facebook, היה חזון. לאילון מאסק, רב הפעלים, יש מספר רב מאוד של מיזמים לקידום האנושות, המבוססים על חזון רוחבי בתחומים רבים. וישנם עוד רבים מאוד עם מיזמים מונעי חזון.

גם לסאטושי נאקאמוטו, מפתח האלגוריתם הראשון של הביטקוין, היה חזון. תחילתו בעבודות מחקר ופיתוח קודמות שנעשו שנים רבות קודם לכן, והמשכו הוא אלגוריתם הביטקוין שפיתח, ופירסום גירסתו הראשונה במסגרת פרויקט קוד פתוח בינואר 2009 בפלטפורמת SourceForge (ה-Github של אותם ימים), ובכך למעשה, נתן לה דרור לפרוץ, להתקיים ולהתפתח בלעדיו ובאופן עצמאי וחופשי. בשנת 2023 היו לפרוייקט הביטקוין כבר למעלה מ-1000 תורמים¹בפרוייקט, כ-12 עובדים במשרה מלאה ועוד כ-12 במשרה חלקית². כל אחד יכול לתרום לפיתוח הביטקוין – אפילו קורא שורות אלו.

העסקה הראשונה בביטקוין הייתה הצעתו של לאסלו האנייץ' (Laszlo Hanyecz), מתכנת מפלורידה, ביום 22 למאי 2010, לרכישת שתי פיצות תמורת 10,000 ביטקוין. מישהו נענה להצעה, ולאחר זמן מה, לאסלו קיבל הביתה שתי פיצות, שילם 10,000 ביטקוין, ומקבל ההצעה שילם בכרטיס האשראי שלו (כ-41 דולר). זאת הייתה הפעם הראשונה של רכישת מוצר מוחשי בכסף קריפטוגרפי. היום, כ-16 שנה אחרי אותו יום היסטורי, עסקאות במטבע קריפטוגרפי נלקחות ברצינות ונחשבות כבעלות ערך רב.

רעיון המדינה הווירטואלית

החזון של מדינות וירטואליות אינו מקורי, וקיים כבר כמה עשרות שנים. יזם ישראל 2 הווירטואלית (מהנדס מחשבים ומשפטן) נוכח, כדעת רוב הציבור במדינת ישראל הממשית, שרוב מנגנוני השלטון של מדינת ישראל הממשית נגועים בשחיתות. אחד מחוקי פרקינסון קובע במשתמע, שלפעמים הארגון כל כך מסואב, עד שכבר אי אפשר להבריא אותו, ויש לסוגרו ולהקים חדש תחתיו³, עם מערכות חדשות, חוזים חדשים ובעיקר, עם כוח אדם שעדיין לא חווה וסיגל לעצמו את נגע השחיתות⁴ כנורמה ו/או כדרך חיים.

בעת הזאת, ובנסיבות הקיימות, לפיהן הציבור שומע חדשות לבקרים על שחיתויות חדשות במנגנוני השלטון, הקמת מדינה ממשית חדשה אינו משהו בר ביצוע – בעיקר כי השלטון בהווה ובעבר, מינה את אנשי שלומו בכל המערכות השלטוניות הקיימות, והטמיע את מהלכיו לשנים רבות לעתיד.

לפיכך, וכמו שהביטקוין וכלל המטבעות הקריפטוגרפים הראו לעולם שניתן לעשות מסחר ולתת שירותים גם ללא המטבעות של הממשלות ו/או של השלטון המרכזי, אזי אין כל סיבה שבלוקצ'יין לא יהווה תשתית מנהלית ושקופה גם למדינה וירטואלית, בהיותו מפוזר, שקוף המבוסס על אלגוריתם הסכמה, וכאשר הטכנולוגיה והתוכנה, לרבות חוזים חכמים, סוגרים את הפרצות על ידי החלטות שמתקבלות במהלכים דטרמיניסטיים הכתובים בתוכנה ובלתי ניתנים לשינוי ללא אישור אלגוריתם ההסכמה, במקום שההחלטות תתקבלנה על פי שיקול דעת של אדם אחד⁵ או קבוצה מצומצמת מאוד המרכזת אצלה כוח שלטוני לא מבוקר. בכך יעבור הציבור מאמון בבני אדם, לאמון בטכנולוגיה – וכשהטכנולוגיה דטרמיניסטית מספיק, ודורשת מהלכים ספציפיים לשינוייה, אזי הבלוקצ'יין והטכנולוגיה צפויים להקטין את השחיתות למינימום.

תקציב המדינה, כמו תקציבה של כל ישות אחרת (אדם, משפחה, עיר, מועצה מקומית, גוף טרור, מוסד אקדמי, מוסד ציבורי, מוסד פרטי, עסק, חברה, בית משותף וכו') קובע את אופן פעולתה וכמובן גם את יכולת קיומה. במערכות מושחתות, התקציב מעורפל, ועקב שחיתות ובעיית הנציג, כספים מנוהלים שלא כדין ו/או תוך סטייה ניכרת מייעודם המקורי, ולעיתים אף בניגוד למטרתם המקורית , ובכך מאפשרים את הנצחת השחיתות וגורמים לשינוי מהותי בתפקוד המערכת למימוש ייעודה המקורי. הנפגעים הם ציבור האזרחים משלמי המיסים. ראו קטע קצרצר (1:42 דקות, זמן 29:54 דרות לסרט) מתוך הסרט "המדריך למהפכה", שמתאים מאוד גם למה שגילתה ותיארה חברת הכנסת לשעבר, סתיו שפיר, בספרה "אנחנו מגש הכסף". שפיר אף הגישה עתירה לבג"צ⁶ (doc, pdf) להורות לגורמים הרלוונטיים לאפשר לכלל חברי הכנסת גישה למערכת מרכב"ה (מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה) לצורך מעקב ופיקוח על כספי התקציב, אך העתירה נדחתה⁷.

לעומת זאת, הבלוקצ'יין הוא מנגנון תוכנה מפוזר שבמקורו יועד לניהול "ספר חשבונות" ופעולות חשבונאיות, שקוף (עותק פומבי) ומבוסס על אלגוריתם הסכמה, ולכן מתאים לניהול תקציב מדינה וירטואלית, ובמיוחד לאחר ששולבה בו הטכנולוגיה של חוזים חכמים. לדברים חיזוק רב לאור התפתחות ישויות משפטיות מבוססות בלוקצ'יין, שמדינות רבות החלו להתייחס אליהן, לרבות חקיקה, כמו למשל ה-DAO – ארגון מפוזר אוטונומי.

לפני כעשור (2016) פגש היזם לראשונה את רעיון המדינה הווירטואלית באתר אינטרנט (שכבר לא קיים) תחת השם BitNation. את רעיון המדינה הווירטואלית במימושה כ-BitNation יזמה סוזן טרקובסקי טמפלהוף (Susanne Tarkowski Tempelhof), שאף הציגה אותו ב-TED. למיזם הצטרפו כ-1500 אזרחים-חלוצים, עלה לאינטרנט סיכום של השנה הראשונה לפעילותו המיזם, וכן קיים פרויקט GitHub שהחל לבנות את המנגנון הקיברנטי של המדינה הווירטואלית, אך המיזם לא הבשיל מסיבות חברתיות, כלכליות ומשפטיות, והמיזם ננטש. אך סוזן טרקובסקי עצמה לא נטשה את הרעיון, ובשנת 2024 פרסמה ספר (בשיתוף כותבים נוספים) על מדינה מנוהלת אינטליגנציה מלאכותית – LUCY: Your AI Governance Operating System.

יש שהמשיכו עם הרעיון Bitnation: The virtual country – מר אריק וולסטדט (Erik Vollstädt) שימש שגריר Bitnation ואחד מיזמי הניסיון משנת 2014, אך גם הוא לא הציג המשך לפעילות BitNation.

ויש מי שמנסה להקים מדינה מבוססת AI – סביר שגם הוא התייאש מהפוליטיקה המסואבת הקיימת היום.

1. המשתתפים בפרוייקט קוד פתוח נחלקים ל-3 קבוצות עיקריות, Maintainers (מנהלים), תורמים (Contributors), ומפתחים (Developers). ↩︎
2. Mastering Bitcoin, Programing the Open Blockchain, Andreas M. Antonopoulos & David A. Harding, O'reilly publishing, 2023, 3rd Edition, page 29, ↩︎
3. ראו את סגירת רשות השידור הישראלית והקמת תאגיד השירות הציבורי "כאן 11" במקומה. לא מן הנמנע שהטריגר להבנה בצורך לסגור את רשות השידור המסואבת והמסורבלת, ולהקים תחתיו גוף חדש, ו"בריא" נורמטיבית, ערכית ומערכתית, היה הסרט "המדריך למהפכה" של הבמאי דורון צברי והמפיק אורי ענבר (כל הזכויות שמורות ל"yes" בע"מ). ↩︎
4. קראו את הספר "אנחנו מגש הכסף" של חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר, שהייתה גם חברה בוועדת הכספים של הכנסת. ↩︎
5. ברומא העתיקה, לכל תפקיד שלטוני (חוץ מהקנזור), מונו שני אנשים, וזאת משתי סיבות עיקריות, האחת, מניעת עריצות, השנייה אפשרות לדעה נוספת לצורך הפחתת הסיכוי לטעות. מתפקיד הקנזור, בהיותו בעל כוח רב כי היה יחיד בתפקידו, התפתח מושג ה"צנזורה". ↩︎
6. בג"צ 9957/17 ח"כ סתיו שפיר ואח' נ' שר האוצר ואח', 23.5.24. ↩︎
7. ראו בספרה של סתיו שפיר, "אנחנו מגש הכסף", עמודים 41-39. ↩︎