ארה"ב שלאחר מלחמת האזרחים נכנסה לעידן המוזהב (The Gilded Age). תקופה זאת נקראת העידן "המוזהב" ולא עידן "הזהב" כי היא אופיינה בשחיתות עמוקה מאוד, שהדימוי ההיסטורי שניתן לה הוא "אולי זה נראה נוצץ ונפלא, אך אם תגרד קצת עם הציפורן, ייחשף מייד הריקבון העמוק שכלל אינו זהב". כנראה ששחיתות היא תופעת הלוואי במעבר מתקופה כלכלית קשה או דיכוי כלכלי לכלכלת שוק חופשי בו משאבי המדינה עוברים לידיים פרטיות ואוצרות הטבע שלה נעדרים כל פיקוח ומעקב.

כך למשל, באותה תקופה האמריקני הממוצע לא הכיר את נשיא ארצות הברית, אך כולם הכירו את 3 טייקוניי הכלכלה הריכוזיים ששלטו שנים רבות בכלכלת ארה"ב – משפחת רוקפלר ששלטה ב-Standard Oil ולמעשה בשוק האנרגיה, משפחת קרנגי ששלטה בתעשית הפלדה, ולכן ברוב התעשייה שהייתה מבוססת אז על כריית ברזל ועיבודו, וג" פי מורגן ששלט במנהל הכספים ולמעשה בכלכלה האמריקאית בתקופה קריטית של יציאה ממלחמה קשה והצורך בהון ואשראי לבניית התעשיה והתנעת הכלכלה.

לכן, כדי למנוע "עידן מוזהב" במדינה הווירטואלית, עוברים לשלב ב' של בניית וכלכלת המדינה הוירטואלית מבוססת בלוקצ'יין נטולת ריכוזיות.

בעוד שמצופה שהחלוצים יהיו בעלי ערך כלכלי רב – רופאים, אנשי חינוך ואקדמיה, מדענים, מהנדסים, כלכלנים, יזמים, אנשי סחר חוץ, אנשי רוח ועט, וכל מי שיכול לתרום להתהוות מדינה בת קיימא, כך שבסוף שלב א', תהיה מדינה שיש בכוחה לספק מגוון שירותים רחב שניתן לצריכה בעולם קיברנטי לרבות בהקשרה לעולם הממשי (ראו בהמשך לעניין הזיקה בין העולם הקיברנטי לבין העולם הממשי). לפיכך, בשלב ב' נכנסים לפעולה כוחות השוק המשוכלל המגובה ביתרונות הבלוקצ'יין, להמשך העלאת הון המדינה ושווי המטבע שלה.

תשאל השאלה – "מה יוצא לי מזה?" הרי אני קם בבוקר והולך לעבודה במקום "ממשי", והילדים שלי הולכים למוסדות חינוך "ממשיים", ואני קונה במכולת "ממשית", שהמחסנים שלה נמצאים על קרקע "ממשית". ואכן כן, ישנם מוצרים ושירותים שניתנים רק בעולם הממשי, שהרי אי אפשר לאכול "ביטים" לארוחת בוקר, ו-AI לא יפתח לי את הסתימה בכיור.

שאלה טובה, ושקולה לשאלה "מה יוצא לי מזה שאקנה ביטקוין?". לגבי הביטקוין, התשובה פשוטה – רשת הביטקוין ביטלה למעשה את יכולת המדינה לשלוט על ערכו (ולכן ערכו לא נפגע אם המדינה פועלת בחוסר זהירות או בשחיתות), ואלו שמכבדים את הביטקוין ומוכנים לקיים מסחר ומתן שירותים תמורתו (וכמו שהוכח, שוויו האמיר למרות התנודתיות), נהנים ממטבע גלובלי שערכו נשמר רק לפי הצע וביקוש וללא השפעת גורמים זרים (כמו למשל, הדפסת כסף חדש לכיסוי גרעונות שנובעים משחיתות בכלל ו/או שחיתות קואליציונית בפרט ו/או מחדלים קשים ו/או חוסר אחריות של השלטון המרכזי).

וכך גם עבור המדינה הווירטואלית – בהינתן פתרון לבעיית אמנת המס וכפל המס – אזי מכלול השירותים שיקבל אזרח המדינה הווירטואלית, ו"שווי" חייו, המורכבים בעיקרם מההיבטים התרבותיים,הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים, הבריאותיים ויישוב הסכסוכים (מערכת המשפט), צפוי להיות הרבה יותר טוב ונוח, כי השחיתות צפויה להיות נמוכה הרבה יותר, וכתוצאה, למדינה הוירטואלית יהיה יותר כסף (תקציב פנוי) לשיפור והרחבת השירותים הציבוריים לאזרחי המדינה הווירטואלית.

כיום, חלק ניכר מהכנסות המדינה הממשית מופנה למימון השחיתות (מערכתית ואישית), שנוגסת בתקציבים המיועדים לשירותים ציבוריים לאזרח, וכשלמדינה הממשית חסר כסף, היא מעלה מיסים, ו/או מדפיסה עוד כסף, פעולה שמורידה את ערכו, ו/או מוכרת נכסים של המדינה (באמתלת "הפרטה" לצרכי "יעילות והתייעלות") שלמעשה שייכים לכל אחד ואחד מאזרחיה, מעבירה כספי ביטוח לאומי ששייכים לאזרחים לקופת המדינה כדי להשתמש בהם שלא לצורך המטרה עבורה נגבו כספים אלו (שהיא ביטוח סוציאלי של אזרחי המדינה) וכיוצא באלו פעולות שהאזרחים הטרודים לא תמיד מודעים להם עקב העדר שקיפות או שאינם מבינים אותם לאשורם עקב הטעיה מצד בעלי התפקיד במדינה הווירטואלית.

דוגמה – חינוך

בהינתן שכל תהליכי ניהול החינוך נרשמים בבלוקצ'יין ונתונים למעקב ופיקוח שוטפים – הרי שאדם קם בבוקר, ושולח את ילדיו לבית הספר של המדינה הווירטואלית. בית הספר ימוקם בעולם הממשי, אבל מנוהל לחלוטין על ידי המדינה הווירטואלית, ומשרד החינוך שלה – ההנהלה, צוות המורים,, תוכניות הלימודים, הטיפול במשמעת וכיוצא באילו צפויים להיות טובים יותר כי ניתן יהיה לשלם משכורות יותר גבוהות, וכל זה יתאפשר כי התקציבים יהיו גבוהים יותר כי לא מופרשים סכומי עתק למימון השחיתות – ממש כמו שאין צורך בפיחות או עוד מיסים במדינה ממשית לצורך גביית כסף נוסף מהאזרחים למימון השחיתות. ראו למשל את הצלחת פרויקט חמד"א בתל אביב (© כל הזכויות שמורות לעיתון "הארץ", 12.6.26) כאשר יש תקציבים שאינם נעלמים לטובת שחיתות, ועכשיו נסו לתאר לעצמכם מה היה מצב התחרות של מדינת ישראל הממשית בשווקי המדע והטכנולוגיה העולמיים, לו תקציבי המדינה לא היו מתנהלים כמתואר בספרה "אנחנו מגש הכסף" של חברת הכנסת לשעבר, סתיו שפיר.

וכאשר לא ניתן להעלות מיסים, אזי "מקצצים" בכמות המורים ושוחקים את משכורותיהם, לא מטפלים באלימות בהעדר כוח אדם, והתוצאה – ירידה מצרפית באיכות החינוך והתרבות – ובטווח הארוך, אלימות גואה ברחובות, עלייה משמעותית ביוקר המחיה, ירידה בקצב הילודה, ובטווח הרחוק החלשת המדינה וביטחונה עד כדי העלמותה או כיבושה על ידי גורמים זרים – פליליים או עויינים.

אזרחי המדינה הממשית לא מבחינים בכך ברמה היומיומית עקב הקצב האיטי של התרחשות התהליך (ראו למשל את התעוררות העמים באירופה לתוצאות ההגירה בכלל וההגירה הלא חוקית בפרט), או נפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה, ולמי שמכיר היסטוריה, גם נפילת העמים שחיו בתחומי מדינת ישראל באלפי השנים שעברו, וכיבוש האזור על ידי עמים שונים. אמנם, כיבוש טריטוריאלי של מדינה וירטואלית אינו אפשרי כי אין לה טריטוריה – האזרחים יעברו למקום אחר ויפתחו שם את מדינתם מחדש, שכן בלוקצ'יין לא נפגע ולא יכול להיפגע, אך רצוי, שלמדינה הממשית המארחת יהיה כדאי לכרות אמנת מס עם המדינה הווירטואלית, וזה יתקיים כשהמדינה הווירטואלית תראה שהיא מביאה עימה ערך וכדאיות לעניין – וזה יתקיים אם המדינה הווירטואלית אכן תהיה בעלת מספר אזרחים משמעותי, וחזון ממומש.