מבנה ארגון מפוזר אוטונומי – DAO

הפוטנציאל הגדול שבטכנולוגיית הבלוקצ'יין הביאה לפיתוח מבנים ארגוניים חדשניים. אחד מהם הוא "ארגון מפוזר1 עצמאי" – DAO – Decentralised Autonomous Organisation, נושא שנמצא בעשור האחרון בבחינה ובהתפתחות מתמדת לאור היתרונות הרבים הגלומים בו, ויש מדינות שהן בתהליכי חקיקה מתקדמים להכרה ב-DAO כאישיות משפטית (למשל, מדינת וירג'יניה בארצות הברית, 2026).

עקרונית, המדינה הווירטואלית דומה במבנה, בתכונותיה ובמטרותיה לזה של DAO. לפיכך, תהליכי התכנון אמורים להיות מבוססים על שיקולי תכנון ופיתוח דומים.

להלן רשימה של מאמרים לצורך הכרת הנושא, ולהכנת טיוטת חוקה וחקיקת מבנה המדינה הוירטואלית:

  1. ההבדל בין מערכת "מפוזרת" למערכת "מבוזרת" – במערכת מבוזרת אין כלל ריכוזיות, ולכל היחידות יש את אותו כוח שליטה או הצבעה. לעומת זאת במערכת מפוזרת, יש יחידות בעלות כוח ושליטה גבוהות יותר משאר היחידות שהרשת או בארגון, אך הן עובדות בהסכמה ולא ניתן לקבל החלטה או הכרעה סופית ללא הסכמה של רוב מוסכם (שלאו דווקא חייב להיות מחצית מכלל יחידות השליטה). תזכורת – הבלוקצ'יין הוא מערכת מפוזרת המבוססת על אלגוריתם הסכמה (Consensus Algorithm). ↩︎