קצב הילודה קובע את המשך קיומו של מין מסוים, חברה או לאום. זהו גם כלל בסיסי באבולוציה – הורשת האללים של גנום מסוים קובע את המשך קיומו של אותו מין.
יש קשר, אם כי לא לגמרי ברור או מובהק, בין יוקר המחיה והרמה הסוציו-אקונומית של קבוצת אוכלוסיה מסוימת לבין קצב הילודה, ונכתבו על כך הרבה מאוד מאמרים, עבודות וכתבות:
- אל תעשו לי ילד – האם המצב הכלכלי משפיע על שיעורי הילודה בישראל? (אפרת נוימן, מגזין "דה מרקר", 30.11.13).
- סקירה דמוגרפית, 2024: פריון מתבדר, הגירה משתנה ויישובים מתכווצים (אלכס וינרב, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, דצמבר 2024).
- הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות (בנק ישראל – חטיבת המחקר, 2016).
- ילדים זה שמחה? לא עבור יוקר המחיה בישראל (אדריאן פילוט, "כלכליסט", 27.9.23).
- כיצד סבסוד חינוך חינם לגילאי 0-3 ישפיע על יוקר המחיה בישראל? (שיר וקסלמן ועדי כספי, בהנחיית ד"ר עידית קלישר, אוניברסיטת רייכמן, בית הספר טיומקין לכלכלה, יוני 2023).
ויש גם דעות שונות:
לילודה הגבוהה בישראל יש השפעה מהותית על יוקר המחיה (ד"ר דוד לגזיאל, "גלובס", 7.9.23).
מטרת המחקר – בחינת הקשר בין שחיתות לבין קצב הילודה, ומידת השפעתו על אמנת המס
חשיבות המחקר נובעת מכך שקצב ילודה הנמוך מ-2.1 ילדים לאשה מביאים, בטווח הרחוק, להעלמותה של החברה או הלאום, ולאובדן המדינה – ומסיבות שונות, שאחת העיקריות שבהן, חוסר יכולת תקציבית של המדינה לספק שירותים.
מאחר והמדינה הווירטואלית מתוכננת להיות עם שחיתות אפסית (הכל שקוף מעל הבלוקצ'יין), ומאחר שהיא קיימת בתוך מדינה ממשית (או מפוזרת על פני מספר מדינות ממשיות), ומאחר שאזרחי המדינה הווירטואלית משלמים מיסים למדינה הממשית כדי קיומה של המדינה הממשית אך לא מעבר לדרוש, וזאת כדי לא לתמוך באוכלוסיות "נוסע חופשי" , ומכיוון שהמדינה הממשית חייבת את המדינה ווירטואלית שכן אחרת, קצב הילודה של המדינה הממשית ילך ויקטן עד להיעלמותה בטווח הרחוק, אזי התנאי לקיומה של המדינה הממשית הוא קיומה של המדינה הווירטואלית – והתנאי לקיומה של המדינה הווירטואלית הוא אמנת המס עם המדינה הממשית.
לפיכך, נוצרת סימביוזה, שבהעדרה, לא תתקיים המדינה הממשית וגם לא המדינה הווירטואלית.
לכן, הטענה, הדורשת אישוש מחקרי נאות, היא שאמנת המס חיונית למדינה הממשית כשם שהיא חיונית למדינה הוירטואלית.
יתרה מכך, שגשוגה של המדינה וירטואלית עשוי להוות מדד לרמת השחיתות של המדינה הממשית – עד למצב של שיווי משקל, בו שתי המדינות מתחרות אחת בשנייה על משאבי הילודה – ואולי נהיה עדים להיבט נוסף של שילוב תאוריית "הברירה הטבעית" של צ'ארלס דארווין לבין תורת ההתפתחות של ז'אן-בטיסט דה לאמארק.
מחקר כזה כבר נעשה בשנת 2011. המחקר בדק את השפעת השחיתות על שיעור הילודה במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), ותוצאותיו מפתיעות בחלקן:
דוגמה: מדינת בולגריה
בולגריה נחשבת למדינה מושחתת מאוד, ומדורגת 43 במדד השחיתות בעולם (נכון למדד 2024 – ראו בעמוד 3), ויחסית לאירופה, היא חולקת את המקום האחרון (המושחת ביותר) עם הונגריה.
אוכלוסייתה של בולגריה מצטמקת מאוד בשנים האחרונות, קצב הילודה ירד ל-1.81 ילדים לאשה, והצעירים עוזבים את המדינה. ראו את הסרטונים הבאים (שימו לב לתאריכים):
- Inside the World’s Fastest-Shrinking Country…
- 1,000 Villages Are Dying in This Country… Here’s Why
- I LEFT the UK & Bought a $4,000 House ONLINE… 6 Months Later
- Everyone Wants to Leave This Country (Here is Why)
המצב במדינת ישראל הממשית בשנים האחרונות
מדינת ישראל הממשית סובלת מבריחת הכוחות הצעירים, שעוזבים בכמויות הולכות וגדלות. כך גם הטובים עוזבים. במדינת ישראל הממשית ישארו בסופו של דבר אלו הפחות מועילים1, והמבוגרים והקשישים. תוצאות תהליך זה שקול לתופעת הירידה בקצב הילודה.
- הישראלים שעוזבים את הארץ: צעירים, נשואים ומשכילים. (איתמר אייכנר, נינה פוקס, ynet.co.il, 3.6.26).
- בריחת המוחות בהייטק מתגברת: אלפי מפתחים עזבו את ישראל. (ישראל וולמן, ynet.co.il, 31.5.26).
- אין הכוונה כאן לחוות דעה על המעשים המיוחסים לחשודים, ולא לקבוע אם מעשיהם על פי החוק או תוך הפרתו, אלו תפקידם של המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, ככל שיעשו את תפקידם באופן יעיל ומקצועי. הביקורת כאן היא על כך שהמעשים המיוחסים לחשודים פגע ביעילות המדינה, ולבזבוז משאבים. ככל שיהיו יותר אזרחים לא יעילים, כך תפחת יכולתה של המדינה לספק שירותים לאזרח משלם המיסים. ↩︎